בן טוביה ורוזה. נולד ביום כ"ח באדר ב' תש"ג (4.4.1943) בסמרקנד שבאוזבקיסטן אשר ברוסיה. בשנת 1957 עלתה המשפחה לארץ. משה סיים את לימודיו בבית הספר התיכון המקצועי בקרית גת. תחילה למד קורס בבית ספר מקצועי לנגרות אך הוא ראה כוח מופלא ומסתורי בחשמלאות ונמשך ללמוד מקצוע זה. היה בעל תפיסה מהירה וקלט ידיעות ורשמים במהרה. את לחמו מצא בעבודה כחשמלאי. היה חובב ספורט והשתייך לקבוצת "הפועל" במקום מגוריו. בפברואר 1961 גויס לצה"ל ושירת בחיל השריון. מפני רצונו לעזור להוריו בפרנסתם לפי בקשתם, לא יכול היה להמשיך בשירות בבית הספר לקצינים וגמר אותו בדרגת סמל. למרות זאת היה מספר תמיד בהתלהבות על התקופה הזאת ויש לחשוב כי בסתר לבו חיכה בקוצר רוח לאימונים השנתיים של המילואים. בחזרו לעבודה במפעל קיבל תפקיד של מנהל עבודה איזורי. בתפיסתו המהירה קלט רעיונות וידע להתאים אותם לדרישות הביצוע המעשי. כן השכיל ליצור קשרי ידידות עם בני אדם והיה לעזרה לרבים. כאשר נקרא לדגל במלחמת ששת הימים היה איש צוות בטנק ובקרב שנערך בכונתילה ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות, נפל כשהטנק נפגע מאש האויב. הניח אשה. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.